קורונה בישראל

צוות מייעץ למל"ל סימן 15 ישובים כמוקדי התפרצות ידועים מראש

סימון היישובים המועדים לתחלואה גבוהה מבוסס על קשר מובהק בין תחלואה לצפיפות, גודל המשפחה ודירוג סוציואקונומי

שכונת מאה שערים בירושלים במגיפת הקורונה. צילום: יונתן סינדל / פלאש 90

בעוד שרי הממשלה לא השלימו את סדרת ההחלטות על הקלות בסגר הנוכחי ויש מחלוקת האם להטיל סגר דיפרנציאלי על ישובים מסוימים, רובם עם אוכלוסיה חרדית וגם כמה ישובים ערביים, צוות מומחים המייעץ למל"ל הכין דו"ח שבו צופה היכן יהיו מוקדי התפרצות עתידיים בעקבות קשר מובהק בין תחלואה לצפיפות, גודל המשפחה, גיל האוכלוסיה ודירוג סוציואקונומי.

הדו"ח סימן 15 ישובים שבהם סכנת ההתפרצות של המחלה היא מעל 90% ואם לא יטופלו עלול הדבר להוביל עד כדי סגר שלישי. את כתיבת הדו"ח שהוצג אתמול בדיון ב"קבינט הקורונה" שיימשך מחר, הובילה ניצה קסיר, לשעבר חוקרת בכירה בחטיבת המחקר של בנק ישראל, ממייסדות המכון החרדי למחקרי מדיניות. בצוות היו עוד 12 חוקרים מתחומים שונים.

בדיווח על כך הבוקר (ד') מאת אדריאן פילוט מ"כלכליסט" נמסרו הפרטים הבאים: בממוצע מספר חולי הקורונה באזורים חרדיים גבוה פי 8.3 לעומת מספרם באזורים עם רוב יהודי לא חרדי ופי 3.8 לעומת אזורים עם רוב ערבי. באזורים עם רוב חרדי (6% מתוך 2,588 אזורים סטטיסטיים) מספר החולים עמד על כ־192 בממוצע, לעומת ממוצע ארצי של כ־37. באזורים עם רוב יהודי לא חרדי (82% מכלל האזורים) מספר החולים הממוצע 23 בלבד.

הצוות מצא קשר חיובי ומובהק בין רמת תחלואה גבוהה, צפיפות אוכלוסיה, משפחות מרובות ילדים, תדירות השימוש בתחבורה ציבורית ומצב סוציאקונומי נמוך.

הצוות סימן את היישובים בהם סיכויים גבוהים מ-90% לתחלואה:  אלעד, אשדוד, באקה אל גרביה, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, טייבה, טמרה, ירושלים (אזורים מסוימים), מודיעיו עילית, סחנין, פתח תקווה, רהט, רכסים, שפרעם.

הצוות המליץ "לאמץ מדיניות לחימה בנגיף על בסיס מתווה גיאוגרפי-דיפרנציאלי שונה וייחודי שיתבסס לצד בחינת המדדים האפידמיולוגיים גם על מדדי הצפיפות בכל אזור בשילוב ניתוח עומק של המאפיינים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתיים הנוספים ובליווי אכיפה אפקטיבית".

נושאים קשורים:  קורונה,  סגר דיפרנציאלי,  צפיפות אוכלוסין,  מגזר חרדי,  חדשות,  מל"ל
תגובות