לצערי הרב, אשר יגורתי וצפיתי קרה. ניתן היה למנוע את התפשטות הקורונה בגל השני, לו היינו פחות נמהרים, פזיזים ונלחצים והיינו מטמיעים את התהליך שהצעתי בשני מאמרי הראשונים.
סגר כללי לקורונה שאנו מצויים בו כעת הוא כורח המציאות והכרחי לקטיעת התפשטותה, אך כדי להשיג הצלחה ההוראות לציבור חייבות להיות אחידות, הגיוניות ונהירות. חובת הציבור להקפיד על יישומן והאכיפה חייבת להיות קפדנית.
הקבינט הממשלתי לקורונה החליט סוף סוף על הטלת סגר כללי מתגלגל לשבועיים או ארבעה שבועות למאבק בהתפשטות הנגיף, באיחור להערכתי. אני סברתי ופרסמתי זאת בשני מאמרי הקודמים שיש לבצע מייד סגר לשבועיים ולסיימו לפני חג ראש השנה כדי להיכנס בבטחה לחגי תשרי ובחגים לחזור לפעילות בהדרגה. תמוה שגם כיום עדיין יש רופאים לא מעטים המערערים על ההחלטה לסגר כללי למרות העלייה הדרמטית במספר הנדבקים, בממוצע כ-15% ממספר הנבדקים.
תכנית הרמזור המבוססת על הגבלות אזוריות המוצעת להפעלה לאחר הסגר אינה נכונה לנו ולא מתאימה לאוכלוסיה שלנו. מעבר להיותה מסורבלת, מבולבלת ומבלבלת, היא אינה שוויונית ומקפחת אוכלוסיות מסוימות
יש להדגיש כי סגר כללי עכשיו הוא הכרחי כשלב ראשון לחידוש ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, לאחר שהחודשיים האחרונים (יולי-אוגוסט 2020) בוזבזו לריק, כיוון שבתקופה זו לא נקטו שום צעדים רציניים להתמודדות עם הקורונה.
כדי להשיג תוצאות טובות בסגר הנוכחי ההוראות חייבות להיות אחידות, הגיוניות וברורות - לא מזגזגות, לא החלטות של הרגע האחרון. החלטות שקולות ושוויוניות לחלוטין לכלל הציבור. מצד שני, חובת הציבור להקפיד על יישום ההנחיות קלה כחמורה והאכיפה חייבת להיעשות בהחלטיות. כך, בחתונות ובהתקהלויות, לא להסתפק בהטלת קנסות (שצריכים להיות גבוהים) אלא לפזר את המשתתפים באירועים.
היציאה מהסגר – באיטיות ובהדרגה
רק כשנגיע ל-4% עד מקסימום 5% נדבקים מסך הבדיקות המבוצעות, נוכל לצאת מההסגר בהדרגתיות. היציאה מהסגר צריכה להיעשות בהדרגה במתווה ברור, בתבונה וזהירות, ולא בשיטת הרמזור כדי למנוע כישלון נוסף בתום הסגר וכדי להשיג המשכיות מוצלחת למאבק בקורונה.
השאלה שנשאלת בצדק כל הזמן, כיצד מתנהלים בתום הסגר? לאור נסיוננו המר, ברור כי תכנית הרמזור המבוססת על הגבלות אזוריות המוצעת להפעלה לאחר הסגר אינה נכונה לנו ולא מתאימה לאוכלוסיה שלנו. מעבר להיותה מסורבלת, מבולבלת ומבלבלת, היא אינה שוויונית ומקפחת אוכלוסיות מסוימות. לפיכך, היא לא תצלח ודינה להיכשל רפואית, ציבורית וכלכלית.
המתווה הנכון והפשוט יחסית ליציאה מהסגר הוא לפתוח את המשק באופן פונקציונלי באיטיות ובהדרגה לפי תחומי העיסוק, ולא לפי אזור גאוגרפי. לפי סדר זה מהקל לכבד:
בשלב הראשון עבודה בתחומי עיסוק הבטוחים יותר שההדבקה בהם פחותה, עם מעט עובדים ללא פגישות פיזיות וללא התקהלויות וללא אכילה משותפת; בתחומים החיוניים לאישוש הכלכלה; עובדים עד גיל 60 (ללא מחלות רקע קשות) יוכלו לחזור לעבודה; בתי ספר לילדי חינוך מיוחד, גני ילדים וכיתות א' עד ד'.
בשלב השני :פתיחת שירותים, חנויות ומסעדות רק באזורים פתוחים עם הקפדה על מילוי ההוראות; פתיחת בתי מלון במחצית התפוסה עם כללים ברורים; טיסות לחו"ל למדינות ירוקות; פתיחת מופעי ספורט באצטדיונים, תחילה ב-25% מהתפוסה; מופעי תרבות ותיאטרון באזורים פתוחים.
כיום פועלים שני ראשים ה"מנהלים" את המאבק - מצד אחד, משרד בריאות מדומה בראשות פרויקטור-רופא וקבוצת יועציו, ומצד שני משרד הבריאות הרשמי בראשות השר, המנכ"ל ובעלי תפקידים בכירים. תפקוד דואלי כזה הוכח ככושל
בשלב שלישי, האחרון, ייפתחו קניונים, מכוני ספורט וכושר; מופעי תרבות ותיאטרון באולמות סגורים בשליש התפוסה תוך שמירת מרחק פיזי בין האנשים; אירועי חתונות עם הגבלות לשליש מהתפוסה הרגילה; בתי ספר לכיתות ו' עד יב', ופתיחת אוניברסיטאות, מכללות וישיבות, עם הקפדה על הכללים.
לא עוד ניהול דו-ראשי
בד בבד, עלינו מיד לשנות פאזה ולבצע שינוי משמעותי במערך ארגון וניהול משבר הקורונה לשליטה, בקרה ופיקוח. לא עוד ניהול דו-ראשי, אחרת ניכשל שוב.
באופן מאבקנו עד כה במגיפת הקורונה בגל השני, מהיבט ארגוני וניהולי, שליטה, בקרה ופיקוח, כשלנו לחלוטין, וכעת אנו חווים את תוצאות הכישלון. לפיכך עלינו מיידית לשנות פאזה ולבצע שינוי ארגוני ניהולי משמעותי.
כיום פועלים שני ראשים "המנהלים" את מאבק הקורונה - מצד אחד, משרד בריאות מדומה בראשות פרויקטור-רופא וקבוצת יועציו, ומצד שני משרד הבריאות הרשמי בראשות השר, המנכ"ל ובעלי תפקידים בכירים. תפקוד דואלי כזה הוכח ככושל ואינו עובד. אירועים כאלה התרחשו בעבר בתחומי הרפואה, בניהול בתי חולים שהיו במשבר קשה. זה קרה כשמנהל אדמיניסטרטיבי חזק של בית חולים פלש לסמכויות המנהל הרפואי, וניהול "דו-ראשי" זה גרם למאבקי כוח ושליטה ביניהם. התוצאה היתה קרע ומשבר חמור ופגיעה קשה בהתפתחות בית החולים.
מלכתחילה הממשלה לא היתה אמורה להיגרר למצב מבולבל של ניהול דואלי הגורם לאנדרלמוסיה. רופאים "מומחים" מצוות הפרויקטור מופיעים ללא הפוגה בתקשורת וקופצים מאולפן לאולפן, כל אחד בפני עצמו ללא אחידות בהסברה ובהנחיות
אין צורך בפרויקטור-רופא שכיום מנסה לתפקד ולפעול כ"מנהל-על" למנכ"ל משרד הבריאות. לראיה מתקבלות החלטות לא אחידות ומזגזגות, ומועברות הוראות מבלבלות לשטח. מצב זה אינו נכון, לא נבון, לא תכליתי ולא תקין.
מלכתחילה הממשלה לא היתה אמורה להיגרר למצב מבולבל של ניהול דואלי הגורם לאנדרלמוסיה. רופאים "מומחים" מצוות הפרויקטור מופיעים ללא הפוגה בתקשורת וקופצים מאולפן לאולפן, כל אחד בפני עצמו ללא אחידות בהסברה ובהנחיות. לא פלא שהציבור יוצא מבולבל, לא יודע בדיוק מה מותר ומה אסור.
דוגמה אופיינית: עד היום חלקם בעד הסגר וחלקם עדיין נגדו. כמו רופא "בכיר" מהצוות המתנגד החריף לסגר שהצהיר בוועדת הכנסת ובכל אולפן ש"לא סופרים את הנזק של הסגר ומשום מה לא מדברים על הסגר אשר גורם לעלייה בתחלואה נפשית, התמכרויות, והשמנה". בוועדה ח"כ הגיב לדבריו: "דוקטור, כשמטפלים במחלה עם תרופות שיש להן תופעות לוואי, האם לא לטפל במחלת החולה?".
לאורך חודשיים בתקופת הגל השני של הקורונה, לא הוצגה תכנית סדורה ומפורטת, נהירה ומובנת לציבור. לכן, לא בכדי נוצרו כעסים בציבור הרחב ובקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים. הסיבה העיקרית למצב כאוטי זה היא ניהול דו-ראשי כושל, המלווה ב"רופאים מנהלים" רבים המצהירים הצהרות מנוגדות ומזגזגות. יש להודות לפרויקטור-רופא ולשחררו מהתפקיד (הוא התחייב להישאר עד 1 בנובמבר). ולמנות כפרויקטור מתאם איש ארגון וניהול, ולא רופא.
באיזה אופן נשיג תוצאות טובות מהסגר הנוכחי ונצליח להתמודד בהצלחה עם מגיפת הקורונה בהמשך הדרך?
אלה שלושת הדרגים הנדרשים לניהול משבר הקורונה בכללותו מהיבט הרפואי, הציבורי והכלכלי:
- על מנכ"ל משרד הבריאות וצוותו לקחת את המושכות ולהוביל את אירועי הקורונה מההיבטים הרפואיים. בימים האחרונים ניכר שהמנכ"ל החל להוביל את התחום הרפואי במאבק בקורונה, וטוב שכך. המנכ"ל עם צוות רופאי משרד הבריאות מומחים ויועצים, הם אחראים לתת מענה לכלל התחומים הרפואיים. במידה שלא יספקו מענה הולם, יש לתגבר אותם ו/או לרענן בעלי תפקידים.
- יש למנות מתאם-מקשר שאינו רופא אלא מתחום הניהול והארגון שיפעל בין הגופים המטפלים השונים צה"ל, פיקוד העורף, מל"ל ורפואה, ולהכפיף לאחריותו גם את נושא הצגת תכניות הפעולה והסברה לציבור שייאמר בקול אחיד וברור (סגן שר הבריאות הנוכחי נראה לי כמתאים, שווה בדיקה).
- בראש הפירמידה יעמוד קבינט הקורונה הממשלתי שלו הסמכות העליונה, והאחריות חלה עליו לקבל את ההחלטות הנכונות לאחר שמיעת כל הגופים המטפלים ולדאוג ליישומן. בתכנון ובניהול נכון, אין ספק שנתגבר על משבר הקורונה הרפואי, הכלכלי והחברתי. הבעיה החברתית היא הקשה מכולן - חובה להקדיש לה כל מאמצינו ומלוא הרצון הטוב של כולנו. אחרת נגבר על הקורונה, אולם אנו עלולים למצוא עצמנו עמוק בפיצול החברה עד כדי שני עמים שונים.
הכותב מומחה להפרעות קשב וריכוז. לשעבר מנהל בתי החולים קפלן ברחובות, העמק בעפולה, מאיר בכפר סבא; פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בולטימור, ארה"ב