במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת PloS one, החוקרים שאפו לבחון מגמות ודפוסי מרשם של 14 תרופות ספציפיות כנגד מחלת הקורונה בקרב חולים מאושפזים ביפן, תוך שימוש במאגר המידע הרפואי MID-NET® אשר אחסן את הרשומות הרפואיות האלקטרוניות, נתוני התביעות המנהליות ונתוני הליך האבחון של החולים החל מה-1 בינואר 2019 עד ה-31 בדצמבר 2021.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 5,717 חולי קורונה מאושפזים שקיבלו לפחות אחת מהתרופות שנחקרו בין ה-1 באפריל 2020 ל-31 בדצמבר 2021. החוקרים בדקו 14 תרופות כולל רמדסיביר, בריסיטיניב (Baricitinib), שילוב תוצרים של קזיריבימאב ואימדבימאב (combination product of casirivimab and imdevimab), פביפירביר (favipiravir), דקסמתזון, איברמקטין (ivermectin), אזיתרומיצין, ונפאמוסטט מסילאט (nafamostat mesylate), כמוסטאט מסילאט (camostat mesylate), ציקלסוניד (ciclesonide), טוסיליזומב (tocilizumab), סארילומאב (sarilumab), קלטרה (combination product of lopinavir and ritonavir) והידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine). קבוצת המטופלים כללה מטופלים בגילאי 41-50 שנים ושיעור גבוה יותר של גברים.
מתוצאות המחקר עולה כי המרשם השכיח ביותר היה דקסמתזון בלבד (22.9%), ואחריו מרשם משולב של רמדסיביר ודקסמתזון (15.0%), אזיתרומיצין בלבד (15.0%), רמדסיביר בלבד (10.2%) ונפאמוסטט מסילאט בלבד (8.5%) . בחירת התרופה השתנתה לאורך זמן ובהתאם לתקופה.
החוקרים סיכמו כי שיטות המרשם לתרופות נגד מחלת הקורונה ביפן משקפות את העדויות המדעיות המתפתחות לגבי יעילותן, בטיחותן וסטטוס האישור שלהן. תובנה זו חיונית להצעת טיפולים עדכניים למטופלים ולהערכת היתרונות והסיכונים של תרופות אלו באמצעות נתוני רשומות רפואיות אלקטרוניות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות