במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Current Pharmaceutical Biotechnology, החוקרים שאפו לבחון כיצד השמנת יתר משפיעה על תגובות הטיפול לתרופות וחיסונים נגד מחלת הקורונה. המחקר התמקד בהשוואת התגובות הפיזיולוגיות והאימונולוגיות בין אנשים הסובלים מהשמנת יתר וללא השמנת יתר, ובמיוחד בחן כיצד השמנת יתר עשויה לשנות את היעילות של חיסונים וטיפולים כגון לופינאביר (Lopinavir), ריטונביר (Ritonavir), ריבווירין (Ribavirin), סופוסבוביר (Sofosbuvir), רמדסיביר (Remdesivir), אוסלטאמיביר (Oseltamivir), אוסלטרמיביר פוספט (Oseltamivir phosphate), אוסלטרמיביר קרבוקסילאט (Oseltamivir carboxylate), הידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine), כלורוקווין (Chloroquine), אזיתרומיצין (Azithromycin), טיקופלנין (Teicoplanin), טוסיליזומאב (Tocilizumab), אנקירה (Anakinra), מתילפרדניזולון (Methylprednisolone), פרדניזולון (Prednisolone), ציקלסוניד (Ciclesonide) ואיברמקטין (Ivermectin).
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו את ההבדלים הפיזיולוגיים והאימונולוגיים בחולים הסובלים מהשמנת יתר, כגון שינוי בחדירות המעי, ריקון קיבה איטי יותר ושינויים בתפקוד הלב, הכבד והכליות. גורמים אלו תורמים לריכוזי תרופות שונים באתר הפעולה ועשויים להשפיע על הספיגה והפיזור של החיסונים, ולהוביל לחיסון פחות יעיל.
מתוצאות הסקירה עולה מורכבות של הטיפול במחלת הקורונה בחולים שמנים. בחולים אלה התרופות וחיסונים עלולים להיות פחות יעילים בגלל שינויים פרמקוקינטיים, גורמים מכניים כגון מינונים לא מספקים של החיסון ביחס למסת גוף גבוהה, פגיעה בספיגה ובפיזור של החיסון כתוצאה ממצב דלקתי. כמו כן, מצב זה עלול לגרום לאנשים שמנים לסימפטומים ממושכים של מחלת הקורונה (Long COVID).
החוקרים סיכמו כי הבנת יחסי הגומלין בין השמנת יתר, יעילות התרופות, תגובת החיסון והסיכון לפתח מחלת קורונה ממושכת היא חיונית לניהול המחלה באוכלוסיות הסובלות מהשמנת יתר. ידע זה חיוני להתאמת אסטרטגיות טיפול ומניעה ולשיפור התוצאים עבור אנשים אלו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות