מחקרים תצפיתיים הדגימו כי שילוב שלש ניתוח משמר שד (Breast Conserving Surgery - BCS) והקרנות (Radiotherapy - RT) מספקים שרידות מועדפת על פני כריתת שד מלאה. מטרת מחקר זה הייתה להשוות את מאפייני המטופלות והגידולים בין נשים עם ממאירות שד פולשנית בקוטר של 30 מ"מ ומטה אשר טופלו עם BCS או כריתת שד, ולבחון את המניעים שלהן לבחירת כריתת שד מלאה.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נשים מתוך המאגר הלאומי של סרטן שד בשבדיה בין השנים 2013-2016 שלהן ממאירות של בקוטר של 30 מ"מ ומטה עם מעורבות של עד ארבע קשריות לימפה אקסילריות. בוצע ניתוח רגרסייה לוגיסטית על מנת להעריך את הקשר בין מאפייני גידול ומאפייני המטופלת לבין הבחירה לעבור BCS או כריתת שד מלאה.
המאגר הנתונים נכללו 1,825 נשים שלהן 1,860 גידולים, מתוכן 1,346 טופלו עם BCS ו-514 עם כריתת שד מלאה. טיפול RT אדג'ובנטי ניתן ל-1,309 נשים (97.1%) לאחר BCS ול-146 (27.6%) לאחר כריתת שד. תוצאות המחקר הדגימו כי מאפיינים הקשורים לביצוע כריתת שד לעומת BCS כללו זיהוי קליני של הגידול (יחס סיכויים של 4.15, רווח בר-סמך של 95%, 3.35-5.14) ושלב קליני (T2 לעומת T1: יחס סיכויים של 3.68, רווח בר-סמך של 95%, 2.9-4.68; N1 לעומת N0: יחס סיכויים של 2.02, רווח בר-סמך של 95%, 1.38-2.96). לנשים שעברו כריתת שד הייתה שכיחות גבוהה יותר של גידול שלילי לקולטן לאסטרוגן, חיובי לקולטני HER2 ובדרגה היסטולוגית מתקדמת יותר. הסיבה השכיחה ביותר שניתנה להחלטה לעבור כריתת שד הייתה המצאות גידולים רב-מוקדיים או גדולים (53.5%) ולאחריה העדפה אישית (34.5%).
מסקנת החוקרים הייתה כי הבחירה בניתוח כריתת שד, לעומת BCS ו-RT, עבור נשים עם סרטן שד מקושרת למאפיינים פרוגנוסטיים עיקריים. הקושי לתקנן עבור כלל המערפלים עשוי להביא להטייה בתוצאות מחקרי תוצאים התומכים בביצוע BCS.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
