כליות חזיר שהושתלו בחולים מונשמים תפקדו היטב ולאורך זמן

כליות חזיר שהושתלו בשני חולים מונשמים, במצב של מוות מוחי, תפקדו כהלכה ולאורך זמן. על כך דיווחה כתבת ה-New York Times ביום ד' שעבר. על פי הדיווח, מנתחים בברמינגהם ובניו יורק הראו התקדמות בהשתלת איברים של חזירים שעברו שינוי גנטי כדי למנוע דחייה לאחר השתלתם בבני אדם.

חוקרים מאוניברסיטת אלבמה בברמינגהם פרסמו ביום רביעי את ממצאי המחקר לאחר ביקורת עמיתים ב-JAMA Surgery. המחקר הראה כי כליות החזיר שעברו שינוי גנטי ביצעו במשך שבוע שלם פונקציות מורכבות וחיוניות בחולה שמת מוות מוחי.

בתגובה הודיעו מנתחים בבית החולים של אוניברסיטת ניו יורק (NYU Langone Health) כי במחקר שלהם שעדיין לא פורסם בכתב עת מדעי, כליה של חזיר, שעברה שינוי גנטי, המשיכה לתפקד היטב, בגופו של אדם מונשם שנמצא במצב מוות מוחי, במשך 32 יום, התקופה הארוכה ביותר עד כה לניסוי מסוג זה. המטופל לא הראה סימנים של דחיית האיבר, אמר ד"ר רוברט מונטגומרי (Montgomery), מנהל המכון להשתלות של בית הספר לרפואה באוניברסיטת ניו יורק.

המחקרים הללו הם חלק ממאמץ לפתח מקור חלופי לאיברים מושתלים כשהצורך הגדול ביותר הוא עבור כליות. יותר מ-800,000 אמריקאים סובלים מאי ספיקת כליות ולמעלה מ-100,000 נמצאים ברשימת המתנה להשתלה. דיאליזה בכליות יכולה להשאיר את החולים בחיים, אבל הטיפול היעיל ביותר הוא השתלת איברים. עם זאת, פחות מ-25,000 השתלות כליה מבוצעות מדי שנה בגלל מחסור באיברים מתורמים אנושיים ואלפי אנשים הנמצאים ברשימת ההמתנה מתים מדי שנה.

"אנשים חושבים שדיאליזה היא אלטרנטיבה טובה להשתלת כליות, אבל אנשים מתים בדיאליזה", אמרה ד"ר ג'יימי לוק (Locke), מנהלת המכון להשתלות באוניברסיטת אלבמה, המחברת הראשית של המחקר.

מספר מחקרים שפורסמו אשתקד הראו כי כליות חזיר שהושתלו בגופם של אנשים שמתו מוות מוחי ייצרו שתן לפרקי זמן קצרים, אבל המחקר של אוניברסיטת אלבמה הוא הראשון שהראה בבירור שהכליות הללו מסננות גם קריאטינין, תוצר של פירוק קריאטין פוספט בשריר, המהווה מדד לתפקוד הכליות. "הממצא החדש הוא שכליות החזיר הללו יכולות לסלק מספיק קריאטינין כדי לתמוך בגופו של אדם בוגר", אמרה ד"ר לוק.

הכליה מבצעת פונקציות רבות, ביניהן איזון נוזלי הגוף, ויסות לחץ הדם ושליטה ברמות ה-pH. "אם רוצים כליות מתפקדות ברמה שמקיימת חיים, הכליות צריכות לעשות יותר מאשר לייצר שתן בלבד", הסבירה ד"ר לוק.

השתלת איברים של בעלי חיים בבני אדם (Xenotransplantation) היא יעד של כירורגים זה זמן רב. ההתקדמות האחרונה בתחום השיבוט וההנדסה הגנטית הובילה לפריצות דרך מהירות. בשנת 2021, מנתחים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק הודיעו שהם חיברו כליה מחזיר שעבר שינוי גנטי לאדם שמת מוות מוחי והוחזק במכשיר הנשמה. כמה חודשים לאחר מכן, חוקרים מאוניברסיטת מרילנד השתילו לב מהונדס גנטית מחזיר לחולה בן 57 עם אי ספיקת לב. החולה מת חודשיים לאחר מכן ובאיבר נמצאו עקבות של וירוס מידבק אצל חזירים.

ד"ר לוק ועמיתיה דיווחו בשנה שעברה שלראשונה השתילו בהצלחה כליות מחזיר מהונדס גנטית בגופו של אדם שמת מוות מוחי.

האיברים ששימשו בניסויים באלבמה ובניו יורק שונים במקצת, אם כי שניהם נגזרו מחזירים שסופקו על ידי חברת רביביקור (Revivicor), חברה בת של חברת הביוטכנולוגיה United Therapeutics Corporation. הכליות ששימשו את החוקרים באוניברסיטת אלבמה הגיעו מחזירים שעברו עשרים שינויים גנטיים, בעוד שבכליות ששימשו את חוקרי אוניברסיטת ניו יורק נעשה רק שינוי גנטי אחד. ד"ר לוק ועמיתיה מנהלים כעת דיון עם מינהל המזון והתרופות האמריקאי על השקת ניסוי קליני ראשון בחולים חיים.