תסמונת דאון (Down syndrome – DS, הידועה גם כטריזומיה 21), קשורה להפרעות נוירו-התפתחותיות ולסיכון גבוה יותר לדום נשימה בשינה. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pediatric Pulmonology, ביקשו החוקרים להבין טוב יותר ולאפיין את ההבדלים ההתפתחותיים הקשורים לגיל של ארכיטקטורת השינה ואת החומרה של הפרעה נשימה חסימתית בשינה (obstructive sleep apnea – OSA) בילדים עם DS, תוך השוואה לנבדקים אאופלואידים.
עוד בעניין דומה
מחקר זה נערך במתכונת רטרוספקטיבית וכלל פוליסומנוגרמות של למעלה מ-4,151 תינוקות, ילדים ומתבגרים ממרכז השינה בבית החולים הלאומי לילדים, וושינגטון. 218 מהטופלים היו עם DS.
תוצאות המחקר הדגימו, כי OSA חמור (אינדקס אפניאה-היפופניאה חסימתית ≥ 10\שעה) היה נפוץ יותר בקבוצת הנבדקים עם DS (18% בקבוצת האאופלואידים לעומת 34% בקבוצת DS,יp < 0.001). OSA בדרגת החומרה הגבוה ביותר נצפתה בקרב ילדים צעירים (<3 שנים) ובני נוער (> גיל 10). הפרעות בארכיטקטורת השינה בילדים עם DS אופיינו בשלב REMי(Rapid-eye movement sleep onset latency – REM SOL) ראשון מאוחר (119 דקות באאופלואידים לעומת 144 דקות בקרב ילדים עם DS,יp < 0.001) ואינדקס עוררות גבוה יותר (10.7\שעה באאופלואידים לעומת 12.2\ש בקרב אלו עם DS,יp < 0.001), לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במשך המצטבר של שלבי REM ושלבי גלים איטיים. מניתוחים רב-משתניים עלה, כי ההבדלים בין הקבוצות בזמן עד REM ראשון וב-OSA, נותרו משמעותיים גם לאחר תקנון לגיל, מין ביולוגי ו-BMI.
מתוצאות מחקר זה עולה כי OSA חמור שכיח מאוד בקרב ילדים עם תסמונת דאון והינו בעל התפלגות "U" תלוית גיל, עם שיאים ביילודים/תינוקות ובילדים מעל גיל 10. לילדים עם DS ישנן הפרעות בארכיטקטורת השינה, המאופיינת ב-REM SOL ארוך יותר ובמדדי עוררות מוגברים. התפתחות ומשך מחזורי השינה, הינם בעלי תפקיד מכריע בנוירופלסטיות ובהתפתחות קוגניטיבית. על כן, ממצאים אלה מהווים תובנות בעלות משמעויות קליניות בילדים ומתבגרים עם DS.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
