ההשפעה של טיפול עם רמדסיביר עבור COVID-19 על תמותה עודנה שנויה במחלוקת. קשישים נמצאים בקבוצת סיכון לתוצאים ירודים בעקבות תחלואה בקורונה. במחקר זה החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של רמדסיביר על תמותה עקב קורונה בקשישים, בעזרת ניתוח נתונים מהחיים האמיתיים.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי נכללו נבדקים בגילאי 65 שנים ומעלה אשר אושפזו עקב תחלואה בקורונה באחד מששה מרכזים רפואיים ברחבי העולם, בין התאריכים ינואר 2020-מאי 2021. החוקרים בחנו את הקשר בין התערבויות שונות לבין תמותה באשפוז בעזרת רגרסייה לוגיסטית רב-משתנית עם תקנון לפי ציוני נטייה עבור טיפול עם רמדסיביר, תוך יישום של משוואות אומדן כלליות לתקנון עבור השפעה של המרכז הרפואי. ניתוח רגישות בוצע בעזרת ריבוד לפי דרגת התמיכה הנשימתית.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 3,010 נבדקים שנכללו במחקר, 2,788 נזקקו לטיפול עם חמצן או להנשמה מלאכותית פולשנית/לא פולשנית, 489 (16%) טופלו עם רמדסיביר ו-836 (28%) נפטרו. גילם החציוני של הנבדקים עמד על 77 (טווח בין-רבעוני של 70-84) שנים ו-42% מהן היו נשים. רמדסיביר מהווה הטיפול התרופתי היחיד שנמצא קשור לירידה בתמותה (יחס סיכונים מתוקנן של 0.49, רווח בר-סמך של 95%, 0.37-0.66; p<0.001). השפעה מגנה זו הודגמה עבור מטופלים שנזקקו לטיפול עם חמצן או הנשמה מלאכותית לא-פולשנית, אך לא עבור נבדקים שנזקקו להנשמה מלאכותית פולשנית. גורמי סיכון לתמותה כללו; הנשמה פולשנית (יחס סיכונים מתוקנן של 5.18, רווח בר-סמך של 95%, 2.46-10.91; p<0.001), רמות קריאטנין גבוהות בסרום (יחס סיכונים מתוקנן של 1.25, רווח בר-סמך של 95%, 1.09-1.43; p=0.001) וקשיי נשימה (יחס סיכונים מתוקנן של 1.4, רווח בר-סמך של 95%, 1.07-1.84; p=0.015) בהתייצגות, יחד עם גורמי סיכון בלתי ניתנים לשינוי כגון תחלואה נלווית.
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור קשישים שאושפזו עם COVID-19 בדרגה בינונית-חמורה, טיפול עם רמדסיביר מספק תועלת מבחינת שרידות. יש לבחון עוד את היעילות של הטיפול עם רמדסיביר עבור מטופלים עם מחלה קריטית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות