דעות

בדרך למגיפה? השלכות השימוש המוגבר במשככי כאבים בישראל

הנתונים האחרונים על העלייה ברישום משככי כאבים ממשפחת האופיואידים צריכים להדליק נורת אזהרה בקרב קובעי המדיניות ומדגישים את הצורך הגובר בהרחבת המענים הטיפוליים להתמודדות עם התמכרות

התמכרות למשככי כאבים. אילוסטרציה

על פי דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית ברישום משככי כאבים ממשפחת האופיואידים, ובשנת 2020 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בכמות המרשמים לאופיואידים לנפש.

בשלב זה אין בידינו מידע לגבי מספר המטופלים אשר פיתחו התמכרות לתרופות אלו, אך ברור כי ככל שכמות המרשמים עולה, כך צפוי לעלות מספר המטופלים אשר יתמודדו עם שימוש בעייתי והתמכרות. נתונים אלה צריכים לעורר את מדינת ישראל לפעולה – מרמת קובעי המדיניות, דרך הרופאים הרושמים, הרוקחים המנפקים ועד למטופלים ובני משפחותיהם.

על פי הדו"ח, שיעור צריכת משככי הכאבים האופיואידים בישראל דומה לשיעור שנרשם בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה והוביל שם למגפת התמכרות לאופיואידים שנמשכת עד היום ואשר הובילה לנזקים בריאותיים, חברתיים וכלכליים כבדים.

משככי כאבים אופיאטים נגזרים מחומרים שנמצאים בצמח האופיום. לפני כ-150 שנים פותחו לראשונה תרופות סינתטיות – אופיואידים – על בסיס החומרים הללו. אלו תרופות עם יעילות גבוהה לשיכוך כאב ומיועדות בעיקר לטיפול בכאב חריף לתקופות זמן מוגבלות, למשל לאחר ניתוח או פציעה. במצבים שבהם השימוש בתרופות אלו מוגבל לזמן קצר, הסיכון לפתח התמכרות הוא נמוך יחסית.

הטיפול בהתמכרויות אינו באחריות קופות החולים ולכן ההשלכות השליליות של מתן מרשמים מרובים פחות מורגשות על ידי הרופאים הרושמים אותם. כאשר רופא מתרשם כי מטופל או מטופלת פיתחו התמכרות, התגובה תהיה לעתים קרובות הפסקת המרשמים, אך ללא יכולת לספק מענה טיפולי במסגרת הקופה

כאשר אדם מתמודד עם כאב כרוני וממשיך בשימוש באופיואידים לאורך זמן, מתפתחת סבילות לתרופה, כך שנדרשים מינונים הולכים ועולים על מנת להשיג את ההשפעה המקורית. בנוסף, לעתים שימוש ממושך בתרופות אלו מוביל להתפתחות רגישות יתר לכאב, כך שהיכולת לסבול כאב יורדת וכמות השימוש במשככי כאבים ממשיכה לעלות.

ממחקר שנערך בשני מרכזי כאב מובילים בישראל ב-2016 עלה כי מבין מטופלי כאב אשר טופלו באופיואידים באופן ממושך, אחד משישה פיתח התמכרות.

חשוב להבין כי הטיפול בכאב כרוני הוא טיפול רב מקצועי, הכולל התערבויות רבות שאינן תרופתיות. שילוב של טיפול פסיכולוגי, שינויים באורח החיים, פעילות גופנית ורפואה משלימה הם מרכיבים קריטיים בהתמודדות, אך בשל הקושי לקבל מענים אלה בשירות הציבורי, פונים מטפלים ומטופלים רבים לטיפול תרופתי שהינו זול, זמין ומספק הקלה מהירה, אך עלול להחמיר את הכאב ולהוביל להתמכרות בטווח הארוך.

היות והטיפול בהתמכרויות אינו באחריות קופות החולים, ההשלכות השליליות של מתן מרשמים מרובים פחות מורגשות על ידי הרופאים הרושמים אותם. כאשר רופא מתרשם כי מטופל או מטופלת פיתחו התמכרות, התגובה תהיה לעתים קרובות הפסקת המרשמים, אך ללא יכולת לספק מענה טיפולי במסגרת קופת חולים. פרקטיקה זו מובילה לעתים להחרפת הבעיה, שכן מטופל שפיתח התמכרות ולא יכול להשיג את התרופה מקופת חולים ייאלץ לסבול מתסמיני גמילה חריפים, ולעתים ימצא עצמו נאלץ לחפש מענים באופן לא מוסדר, המציב אותו בסיכון מוגבר.

נזהיר בעיקר מהפופולריות הגוברת של אופיואידים במדבקות פנטניל – מדובר בחומר חזק במיוחד המיועד להינתן במדבקה המשחררת את החומר באופן מבוקר למשך מספר ימים. משתמשים רבים מחממים את המדבקה, שואפים את אדי החומר הפעיל וכך צורכים כמות לא מבוקרת בתוך זמן קצר

בשנים האחרונות החלו חלק מקופות החולים לספק מענה ייעודי לטיפול בהתמכרויות לאופיואידים במסגרתן, אך מענים אלה עדיין מצומצמים ביותר בהיקפם.

מבחינת החומרים עצמם, נזהיר בעיקר מהפופולריות הגוברת של אופיואידים במדבקות פנטניל – "פנטה" – מדובר בחומר חזק במיוחד אשר מיועד להינתן במדבקה המשחררת את החומר באופן מבוקר למשך מספר ימים. משתמשים רבים מחממים את המדבקה ושואפים את אדי החומר הפעיל, וכך צורכים כמות לא מבוקרת בתוך זמן קצר. שימוש באופן זה עלול להוביל לצריכה של מנת יתר המובילה לדום נשימה ומוות.

בנוסף, שילוב של תרופות אופיואידיות עם אלכוהול או תרופות הרגעה כגון קלונקס, בונדורמין, לוריוון ואסיבל, עלול אף הוא להוביל לדום נשימה ומוות. מהמידע המגיע אלינו מצפון אמריקה, שם מתמודדים בשנים האחרונות עם מגיפת התמכרות לאופיואידים, עולה כי מרבית מקרי המוות קשורים לשימוש בפנטניל או לעירוב משככי הכאבים עם אלכוהול או תרופות שינה.

במרכז הישראלי להתמכרויות אנו פועלים על מנת לצמצם את מימדי תופעת ההתמכרות על ידי מניעה המתמקדת בהעלאת מודעות בציבור הרחב ובהדרכת רופאים ראשוניים, פעילות לשינוי המדיניות הציבורית והעברת האחריות לטיפול בהתמכרויות לקופות החולים, ועל ידי הכשרת מטפלים מכל תחומי הטיפול הרלוונטיים על מנת שיוכלו לספק מענה איכותי למטופלים אשר פיתחו התמכרות.

לאנשים החוששים מכך שהם מפתחים או פיתחו התמכרות למשככי כאבים, נמליץ קודם כל לפנות לרופא המשפחה או לרופא שרשם את התכשיר על מנת להביע את הדאגה ולבקש לשמוע על חלופות לטיפול בכאב. חשוב להימנע מהעלאת מינונים של תרופות אלו – אם יעילות התרופה פוחתת, משמעות הדבר לעתים קרובות היא כי מתחילה להתפתח סבילות וכי יש לשקול מציאת מענים חלופיים. קיימים מענים מגוונים לטיפול בהתמכרויות – אל תשאירו את המטופלים לבד מול הבעיה.

הכותב הוא פסיכיאטר מומחה ומרצה במרכז הישראלי להתמכרויות

נושאים קשורים:  משככי כאבים,  אופיואידים,  התמכרות,  חדשות,  דעות
תגובות
29.06.2023, 21:02

ב-4 בנובמבר 2022 פרסם, הCDC הנחיות מעודכנות הבאות לתקן ולעדכן את הנחיות המרכז השנויות במחלוקת משנת 2016. ההנחיות החדשות מכוונות לסייע לרופאים בקו הראשון, רופאי משפחה, אורתופדים ורופאים אחרים לתת טיפול בטוח ויעיל למבוגרים עם כאב חריף (אקוטי) (עד חודש), תת-חריף (עד 3 חודשים) וכרוני (מעבר ל-3 חודשים), תוך הפחתת הסיכונים הקשורים במתן אופיואידים.

30.06.2023, 12:11

הקופות חסמו את האפשרות לתת פנטניל בהיעדר אבחנה אונקולוגית לאחרונה. מה שחסר זה בעיקר גיבוי מערכתי להתמודד עם מטופלים מכורים. אין טיפול זמין בקופה וכשנתקלים בנרקומן שאין לו תובנה או רצון להיגמל ומגיעים לאלימות הגיבוי לרופא הבודד לא קיים.