היכולת להשתמש בסיפורים ככלי תקשורתי הפכה למרכיב מרכזי ביצירת קשרים והעברת מסרים בין בני אדם בכלל ובעולם העבודה בפרט, כולל בתחום הרפואה. ריבוי המסרים שאנו מקבלים, הקושי לזכור אותם, הקושי להבין מסרים מופשטים והאתגר לשנות דעות מקובעות – אלה כמה מהמכשולים שמשפיעים על התקשורת שלנו עם אחרים. אחד הפתרונות המוכרים שפותחו בעולם הרפואה הוא רפואה נרטיבית (או רפואה סיפורית), אבל האם הוא יכול לתת מענה בתחומים האלה ומהו השינוי שנדרש?
מהי רפואה נרטיבית?
רפואה נרטיבית היא מתודה שהתפתחה בשני העשורים האחרונים, כחלק ממגמה בהכשרה הרפואית הדוגלת בגישה שממוקדת במטופל. ההנחה היא שרכישת מיומנויות נרטיביות על ידי צוותים רפואיים משפרת את יכולות התקשורת והקשב שלהם ורותמת את סיפורי החולי של המטופלים כדי להגביר את האמון בין מטפלים למטופלים ולבסס מערכת יחסים על אמפתיה, ערכים הומניסטיים ואחריות חברתית.
מהי הבעיה ביישום רפואה נרטיבית?
במתוכנת המקובלת בפקולטות לרפואה ובמערכות רפואיות, רפואה נרטיבית נשענת על רכישת מיומנות שמתבססת בעיקר על כישורי הקשבה, קריאה וכתיבה רפלקסיבית ואוטוביוגרפית. אבל לסיפורים כתובים יש שני חסרונות עיקריים: הם תלויים בכישורי הכתיבה של המטפלים וקשה יותר לזכור אותם לאורך זמן. התוצאה היא יכולת פחותה של מטפלים ליישם את שיטת הרפואה הנרטיבית במהלך העבודה היומיומית.
אז מה עושים?
הפתרון הוא לפתח מיומנות אחרת של רפואה נרטיבית שמתמקדת ביצירת בנק סיפורים "לא כתובים", במטרה להפוך אותם לכלי עבודה, כדי לשפר את היכולת שלנו להתחבר, להעביר מסרים ולבנות אמון. מחקרים מלמדים שב-60% מהזמן שבו אנחנו נמצאים במגע חברתי כלשהו, אנחנו מתקשרים באמצעות סיפורים. לכן, כולנו סוג של סטוריטלרים – גם אם איננו מעריכים את עצמנו ככאלה. בכל מקרה, את המיומנות הזו קל יותר לפתח ולתרגל מאשר את כישורי הכתיבה.
איך עושים את זה?
לומדים למה ואיך סיפורים עובדים, איך מזהים סיפורים שניתן להשתמש בהם בעולם העבודה, איך זוכרים ואיך שומרים סיפורים בלי לכתוב אותם במלואם, איך מעוררים אחרים לספר לנו סיפורים שנוכל להשתמש בהם, ואיך משלבים סיפורים בתקשורת היומיומית עם מטופלים ועמיתים. זו יכולה להיות גם האנקדוטה שנראית לנו לא חשובה, שאם תישלף בסיטואציה המתאימה, תהפוך את התקשורת שלנו לאפקטיבית יותר.
איך זה משפר את התפקוד של צוותי רפואה?
חיבור מהיר - לעתים קרובות אנחנו זקוקים לחיבור מהיר וליצירת רושם ראשוני חיובי, אבל קיימים מצבים רבים שבהם אין לנו את הזמן הנדרש לבניית מערכת יחסים, שהיא קריטית בהעברת מסרים ובניית אמון אישי ומקצועי. שימוש בסיפורים ודוגמאות הוא הכלי הכי יעיל למטרה זו.
שיפור ההבנה של מטופלים - כידוע, מידע רפואי יכול להיות מורכב ולא ברור עבור מטופלים. שימוש בסיפורים ודוגמאות מסייע בפישוט הסברים מורכבים. לדוגמה, שימוש באנלוגיות ומטאפורות מחיי היומיום של מטופלים עוזר להם להבין טוב יותר את מצבם הרפואי.
העצמת מטופלים - שימוש בסיפורים גורם למאזין לחוות את פרטי ההתרחשות יחד עם המספר. לכן, בדוגמה שלנו, זה יכול לסייע בתהליכים של העצמת המטופלים, תוך הגברת התחושה שהם מעורבים יותר בקבלת ההחלטות במהלך הטיפול שהם מקבלים.
שכנוע והשפעה - אחד המכשולים בהעברת מסרים הוא הטיית האישוש – הטיה פסיכולוגית שמאופיינת בנטייה של אנשים לחפש ולהעדיף עדויות שיאוששו את השערותיהם, תוך התעלמות או מתן תשומת לב פחותה במידה לא פרופורציונלית לכל מידע שמפריך את ההשערות האלו. שימוש בסיפורים אישיים יכול לסייע, לדוגמה, לשכנע מטופלים בהיצמדות לתכנית הטיפולים הנדרשת, בצורך לשנות הרגלי חיים, לקחת אחריות על הבריאות וכדומה.
צמצום פחד וחרדה - מטופלים חווים לעתים קרובות מנעד רגשות שכולל פחד, חרדה ופגיעות. שימוש בסיפורים על ידי מטפלים, כגון שיתוף נסיונם הרפואי ושיתוף מקרים של מטופלים שעברו תהליכים דומים, יכול לסייע למטופלים להביע את הדאגות והפחדים שלהם ובכך לתרום ל"ריפוי הנפשי" שלהם.
התמודדות עם סוגיות אתיות - כידוע, הפרקטיקה הרפואית כוללת לעתים התמודדות עם סוגיות אתיות. שימוש בסיפורים יכול לסייע לרופאים לנווט את דרכם באמצעות הצגת מקרים או תרחישים שמעוררים רפלקציה על סוגיות אתיות.
הכותב הוא מומחה לתקשורת ולשימושי סטוריטלינג בעולם העבודה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
