פערים חדים בבריאות בין שכבות עשירות לעניות ובין מרכז לפריפריה

בני נוער ממעמד סוציואקונומי גבוה פחות שמנים מחבריהם במעמדות הסוציואקונומיים הנמוכים. כך עולה מדו"ח לשנת 2021 של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות העוסק בפערים בבריאות ומוצג בכנס הראשון מסוגו של המכון שנערך היום (ב'). הדו"ח יוצג היום למנכ"ל משרד הבריאות.

עוד עולה מהדו"ח, אל נוכח המגמה המדאיגה של עלייה בהשמנה בישראל, כי בתל אביב נמצאו השיעורים הנמוכים ביותר של השמנה ובירושלים ובנצרת – הגבוהים ביותר.

נתוני בריאות וגיאוגרפיה נוספים חושפים כי יש יותר מעשנים בשכבות החלשות: ברמת גן וביהודה ושומרון הכי פחות מעשנים, ובנצרת כ-40% מעשנים; ישנם הבדלים גדולים בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן שד – פחות נשים משכבות חלשות מבצעות את הבדיקה, עם שיעורי ממוגרפיה נמוכים בצפון וירושלים. בתל אביב הכי פחות חולי סוכרת, ובנצרת הכי הרבה; ביהודה ושומרון מתקיימים הכי מעט מפגשים בתחום בריאות הנפש בקהילה ובתל אביב – הכי הרבה.

זהו דו"ח ראשון המציג את הפערים בחלוקה גיאוגרפית ולפי שכבות סוציואקונומיות. הדו"ח המלא של מדדי מיקוד לפערים בבריאות לשנת 2021 כולל 12 מדדי איכות בתחומים כמו טיפול בסוכרת, השמנה בקרב ילדים ובני נוער, ויתורים בתחום הבריאות, השמנת יתר באוכלוסיה הבוגרת, כוח אדם במקצועות הבריאות, היפגעות ילדים, שיעור בוגרים המדווחים על עישון כל יום/ מדי פעם, תמותת תינוקות, זמני המתנה בבריאות הנפש, מיטות אשפוז, איכות הטיפול בשבץ מוחי, בדיקות סיקור לסרטן: ביצוע ממוגרפיה, גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, קולונוסקופיה לאחר דם סמוי חיובי.

הדו"ח גם מתייחס למספר המוותרים על שירותים רפואיים – טיפול, ייעוץ או תרופות, מסיבות כלכליות, או חוסר זמינות – המתנה ממושכת לתור ומרחק. על פי הנתונים, כמיליון איש ואישה, 12% מהישראלים, מוותרים על שירות רפואי בשל העלות.

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה. "אנו עדים לקיומם של פערים גיאוגרפיים מובהקים". צילום: יח"צ

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, העומדת בראש התכנית הלאומית למדידת פערים שמוביל המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, אומרת כי "מטרת הדו"ח היא לתת תמונת מצב שתניע לפעולה את משרד הבריאות, קופות החולים, משרדי הרווחה והחינוך לצמצום הפערים. המשך המדידה ישקף את הצלחת הפעולות שיינקטו".

פרופ' קלדרון הזהירה כי שיעורי ההשמנה גדלים ומניעה וטיפול הם יעד לאומי הדורש טיפול רב מערכתי. פערים נוספים במדדי בריאות בין אוכלוסיות משכבות נמוכות לשכבות מבוססות ובין מרכז לפריפריה, עליהם הצביעה פרופ' קלדרון-מרגלית הם בשיעור המעשנים: למרות שיש עלייה כללית במספר המעשנים, בקרב אוכלוסיות ממעמדות נמוכים יש יותר מעשנים; במספר החולים בסוכרת ובשיעורי הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד. "קיים גם חוסר איזון משווע במפגשי בריאות הנפש בקהילה לאחר אשפוז בבתי החולים הפסיכיאטרים", ציינה.

לגבי בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד אמרה כי "בשנת 2021 חלה ירידה בשיעורי הבדיקות בקרב נשים מהשכבות הנמוכות. ביצוע נמוך ניכר במיוחד באזור ירושלים, צפת והגולן, לעומת שיעורי ביצוע גבוהים במיוחד במרכז הארץ. במקרה זה, בו אנו עדים לקיומם של פערים גיאוגרפיים מובהקים, מאפשר הדו"ח לתהות מה השתנה בשנתיים האחרונות וגם האם שירותים מסוימים, דוגמת ממוגרפיה, מונגשים דיים".

כמיליון ישראלים מוותרים על שירות רפואי בשל העלות

הדו"ח מתייחס למספר המוותרים על שירותים רפואיים – טיפול, ייעוץ או תרופות, מסיבות כלכליות או מחוסר זמינות – המתנה ממושכת לתור ומרחק. 23% מהחרדים ו-19% מהחמישון התחתון מוותרים על שירותים רפואיים בשל קושי לעמוד בהשתתפות העצמית. בקרב המוותרים על שירותים רפואיים מסיבות של מצוקה כלכלית, גדול יותר מספר הנשים ובני 22-44 מהחמישון התחתון.

מקור: מכון ברוקדייל

בעשור האחרון חל זינוק במספר המוותרים על שירות רפואי בשל זמני המתנה ארוכים ומרחק מהבית. ויתור על טיפול בשל זמני המתנה ארוכים הכפיל את עצמו מ-12% בשנת 2012 ל-25%  בשנת 2021. ויתור על טיפול בשל המרחק מהבית, שעמד בשנת 2012 על 11%, זינק ל-19% בשנת 2021.

מקור: מכון ברוקדייל

הנתונים, שמופיעים בדו"ח המלמ"ב אודות הסיבות לכך, מבוססים על סקר שערך מכון ברוקדייל שמתייחס לשנים 2021-2022 ונערך בקרב מדגם מייצג של כ-5,000 משתתפים. על פי הנתונים, 35% מהציבור מוותרים על בדיקות או טיפול רפואי בקופות בשל זמני ההמתנה הארוכים ו-51% מהמוותרים פונים בשל כך לרפואה הפרטית, זאת בהסתמך על סקר שערך מכון ברוקדייל, כפי שפורסם בדוקטורס אונלי.

עיקרי הממצאים – השמנה

בישראל נרשמה עלייה במימדי ההשמנה בכל שכבות האוכלוסיה – ילדים, בני נוער ומבוגרים. בראש הרשימה קבוצת בני 7, ממעמד כלכלי-חברתי בינוני (8.2% בקרב האשכולות 3 ו-4 ו-8.7% בקרב אשכולות 5 ו-6). השמנת יתר נמצאת בעיקר בילדים בני 7 באזורי הגולן (9%), עכו (9.2%), חיפה (10%) ואשקלון (9.1%). מנגד, ברמת גן (5.5%) נמצאו שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר אצל ילדים בגילאי 7.

באוכלוסיה הכללית הדו"ח מצביע על הבדלים משמעותיים בין השכבות השונות. בשנת 2021 שיעורי ההשמנה בקרב השכבות הנמוכות (אשכולות 1ו-2) עמדו על 35.8% – עלייה בהשוואה לשנת 2015 (24.1%). בשנת 2021 שיעור ההשמנה בקרב השכבות הגבוהות (אשכולות 9 ו-10) עמדו על 15.3% – עלייה בהשוואה לשנת 2015 (13.9%).

שיעור הישראלים הסובלים מעודף המשקל בגילים 20-64 עומד על 34.3%. שיעור הסובלים מעודף המשקל בתל אביב הוא הנמוך ביותר בארץ (31.3%) ולעומת זאת בגולן שיעור הסובלים מעודף משקל הוא הגבוה ביותר (37.2%).

השמנת יתר נמצאת בעיקר בילדים בני 7 באזורי הגולן (9%), עכו (9.2%), חיפה (10%) ואשקלון (9.1%). אילוסטרציה

שיעור הנשים הסובלות מהשמנת יתר בגילאי 20-64 עומד על 26.7%. השכיחות גבוהה ביותר בחדרה (31.8%), בעכו (30.4%), בנצרת (34.1%), ברמת הגולן (30.5%), בירושלים (30.5%), בבאר שבע (31.2%). שיעורים נמוכים יחסית נרשמו בתל אביב (16.3%).

שיעור הגברים הסובלים מהשמנת יתר בגילאי 20-64 עומד על 23.2%. השכיחות הגבוהה ביותר של גברים הסובלים מהשמנה: בירושלים (27.1%), בגולן (26.9%), בנצרת (28%), ושיעורים נמוכים יחסית נמצאו באזורים תל אביב (15.4%), פתח תקווה (20.4%), רמת גן (21.8%) ורחובות (20.6%).

נשים עשירות וגברים עניים מעשנים הכי הרבה

בין השנים 2016-2021 חלה עלייה בשיעורי העישון בכל שכבות האוכלוסיה. עם זאת, העלייה המשמעותיות ביותר חלה בקרב השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות.

נשים מהשכבות הגבוהות מעשנות יותר מאלו מהשכבות הנמוכות יותר (7.2% לעומת 11.5%, בהתאמה). אילוסטרציה

הדו"ח מגלה כי גברים מהשכבות החברתיות הנמוכות מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לאלה מהשכבות הגבוהות (40.2% לעומת 16.5%). אצל נשים, המגמה הפוכה – נשים מהשכבות הגבוהות מעשנות יותר מאלו מהשכבות הנמוכות יותר (7.2% לעומת 11.5%, בהתאמה). שיעור הנשים המעשנות בגילאי 16-74 הוא 13.4%. השיעור הנמוך ביותר ברמת גן (11.2%) והגבוה ביותר בחולון (18.7%) ובצפת (18.2%).

שיעור הגברים המעשנים בני 16-74 הוא 28.9% בנצרת (39.8%) והשיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ביהודה ושומרון (20.4%), ברמת גן (20.2%), בפתח תקווה (23.6%) וברמלה (24.9%).

פערים בביצוע ממוגרפיה ובדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם

הדו"ח מצביע על פערים בביצוע ממוגרפיה בין נשים עשירות לנשים עניות, פערי שגדלו בשנים האחרונות. בשנת 2015 ההבדלים בשיעורי ביצוע הממוגרפיה בין נשים משכבות כלכליות-חברתיות נמוכות לנשים משכבות כלכליות-חברתיות גבוהות היו נמוכים יחסית (70.8% לעומת 66.1%).

במרוצת השנים, שיעורי ביצוע בדיקות הסקר ירדו בנשים מהשכבות הנמוכות ועלו בנשים מהשכבות הגבוהות (78.1% לעומת 62%). למעשה, בשנת 2021 שיעור הנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה היה פי 1.26 בהשוואה לנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. שיעורים נמוכים במיוחד נמצאו בירושלים (64.6%), בגולן (67.3%) ובצפת (66.4%), ושיעורים גבוהים נמצאו בתל אביב (74.3%), רחובות (75.7%), רמלה (75%) ופתח תקווה (75.9%). 

סרטן המעי הגס: בירושלים נבדקים הכי פחות, בישובים ערבים היענות גבוהה

קיימים גם פערים בביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס (דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה) בקרב בני 50-74 ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לבין מעמד סוציו-אקונומי נמוך (70.4% לעומת 59.1%). באזורים עם ישובים ערביים נמצאו אחוזים גבוהים של ביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: רמלה (66.8%), גולן (66%), עכו (67.8%), נצרת (62.7%), עמק יזרעאל (66.8%), חיפה (65.7%). בירושלים שיעור הבדיקות היה הנמוך ביותר (59.5%).

סרטן צוואר הרחם: פער של יותר מ-100% בין נשים עשירות לעניות

בארבע השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור ביצוע בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם בקרב נשים בגילי 25-54 מכל שכבות האוכלוסיה. בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נרשמה עליה מ-51.3% בשנת 2018 ל-66.8% בשנת 2021. בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נרשמה עליה מ-21% בשנת 2018 ל-30.3% בשנת 2021. 

סוכרת: הבדלים גדולים בין עניים לעשירים

שיעור התחלואה הארצי של סוכרת בגילאי 18 ומעלה הוא 9.8%. בין השנים 2015-2021 התרחבו הפערים בין השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות לשכבות הגבוהות מפי 2.19 לפי 2.39.

הדו"ח מוצא דמיון רב בין השמנה וסוכרת בפיזור הגיאוגרפי. המספר הכי גדול של חולים בסוכרת נמצא בנצרת (14%), בגולן (12.1%), בעכו (11.9%), בעמק יזרעאל (10.3%), בחדרה (12.4%), בבאר שבע (10.9%) ובאשקלון (10.3%). השיעורים הנמוכים של מחלת הסוכרת נרשמו באזורי יהודה ושומרון (8.3%), בפתח תקווה (8.7%), ברמת גן (8.3%) ובתל אביב (7.2%).

עלייה בשיעור חולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית בקרב בני 18-84 בשכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות (38.2%) לעומת השכבות הכלכליות-חברתיות הגבוהות (26.4%). אילוסטרציה

הדו"ח מצא גם עלייה בשיעור חולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית בקרב בני 18-84 בשכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות (38.2%) לעומת השכבות הכלכליות-חברתיות הגבוהות (26.4%). 

בערים הגדולות יותר מפגשים טיפוליים בבריאות הנפש

בדו"ח נבדק שיעור המפגשים הטיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקהילה תוך 14 יום ממועד השחרור מאשפוז פסיכיאטרי ממושך. על פי הממצאים נמצאו שיעורים דומים בין השכבות הכלכליות-החברתיות השונות. בקרב מטופלים מהשכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות כ-47.2% מהמטופלים פגשו גורם טיפולי בקהילה בתוך שבועיים ובקרב מטופלים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות כ-45%.

גיאוגרפית, שיעורי הביקורים הגבוה ביותר היה בתל אביב (56.5%), באר שבע (54.2%) וחיפה (57.2%). האזורים בהם שיעור הביקורים מהנמוכים ביותר הם בגולן (30.3%), עמק יזרעאל (38.4%), פתח תקווה (39.9%), רמת גן (39.8%) ויהודה ושומרון (37.8%).

שימוש באנטיביוטיקה – פערים בין הפריפריה למרכז

בדו"ח מצוינת עלייה בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות בשנת 2021 בכל השכבות הכלכליות-חברתיות. בשש השנים האחרונות היחס בין השכבות הגבוהות לנמוכות הצטמצם, כך שהיקף השימוש באנטיביוטיקה בקרב השכבה החברתית-כלכלית החלשה ביותר היה מעט גבוה בהשוואה לשכבה החברתית-כלכלית החזקה ביותר (23.4  מנות יומיות מוגדרות לאלף איש לעומת 17). היקף השימוש הארצי עומד על 19.4 מנות יומיות מוגדרות לאלף איש.

הדו"ח מצביע על  פערים בשימוש בתרופות אנטיביוטיות בין הפריפריה בצפון ובדרום לבין המרכז. האזורים בהם השימוש הגבוה ביותר בתרופות אנטיביוטיות הם גולן (21.1), עכו (21.9), נצרת (23.2), כנרת (21.5), ירושלים (21) ובאר שבע (20.2). האזורים  בהם השימוש הנמוך ביותר הם תל אביב (17), פתח תקווה (17.6), השרון (18.4), חיפה (18.2), רחובות (18.8) ויהודה ושומרון (18.4).