מחקר חדש של מכבי שירותי בריאות ומכון KI בדק אבחנות ושימוש בתרופות פסיכיאטריות בקרב בני הנוער בישראל במהלך מגיפת הקורונה והשווה לתקופה שלפני פרוץ המגיפה. הממצאים הראו עלייה ניכרת באבחנות בריאות הנפש ובצריכת סוגי תרופות פסיכיאטריות בתקופת הקורונה בהשוואה לתקופה שלפניה. בין השאר נרשמה עלייה של 55% באבחנות של הפרעות אכילה, עלייה של 38% באבחנות של דיכאון ועלייה של 33% באבחנות חרדה. כמו כן נצפתה עלייה של 28% במתן תרופות אנטיפסיכוטיות לבני ובנות הנוער.
עוד בעניין דומה
במחקר בוצע ניתוח נתונים של יותר מ-200 אלף רשומות רפואיות של בני נוער בגילאי 17-12. רוב העלייה באבחונים נראית בקרב מתבגרות בנות: עלייה של 68% באבחנת דיכאון, עלייה של 67% באבחנת הפרעות אכילה, עלייה של 42% באבחנת חרדה ועלייה של 29% באבחנות הקשורות במצבי דחק במהלך תקופת הקורונה.
״במחקר זה לא נבדקו כל האבחנות הפסיכיאטריות והוא אינו כולל את מערך בריאות הנפש הפרטי והאמבולטורי. על כן לא ניתן לשלול תופעות שלא נמדדו כאן ודורשות התבוננות והתייחסות מתאימה״, אומרת ד״ר שירה גרינפלד, מנהלת מחלקת מדיקל אינפורמטיקס במכבי.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש תחום בריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, הוסיף: "הממצאים המדאיגים מצביעים שוב על הצורך בהיערכות לאומית לא רק כנגד המגיפה אלא גם כנגד השפעותיה הנפשיות. הם מדגישים את הצורך בתקצוב של תכנית לאומית עם תקציבים ייעודיים לטובת התמודדות ומענה למצב הנפשי של הילדים והנוער בישראל. על התכנית להתמקד בטיפול מונע ובשילוב זרועות של החינוך, הרווחה וכמובן הבריאות בטיפול בנוער ובמשפחתו בקהילה".
ד״ר פיני עקיבא, מנכ״ל מכון KI: ״המחקר שביצענו מדגיש את הצורך לכלול את נושא בריאות הנפש של בני הנוער בארץ כחלק מהדיון העוסק בהתמודדות עם משבר הקורונה ויכול לסייע לגורמים השונים למקד את הסיוע בקבוצות בהן הפגיעה גבוהה במיוחד״.