מחקרים

השפעת adalimumab ו-ixekizumab על פריון העבודה בחולי פסוריאזיס

מחקר זה בדק את שיעור החולים במחקרי פאזה 3 שהשיגו הבדל מינימלי משמעותי קלינית באובדן פריון עבודה ובתפקוד לקוי על פי מבחן WPAI-SHP

26.01.2021, 17:24
עבודה על מחשב (צילום: אילוסטרציה)

מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את שיעור החולים במחקרי פאזה 3 (SPIRIT-P1 ו-SPIRIT-P2) שהשיגו הבדל מינימלי משמעותי קלינית (MCID) באובדן פריון עבודה ובתפקוד לקוי על פי מבחן Work Productivity and Activity Impairment Specific Health Problemי(WPAI-SHP).

במחקר SPIRIT-P1, מחקר כפול סמיות שכלל תקופת טיפול של כ-24 שבועות, מטופלים שטרם טופלו בטיפולים ביולוגיים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה (PsA) חולקו אקראית ל-80 מ"ג ixekizumab כל 4 שבועות (IXEQ4W) או כל שבועיים (IXEQ2W) (מינון התחלתי של 160 מ"ג), adalimumab 40 מ"ג כל שבועיים (ADAQ2W), או אינבו. מטופלים שטופלו במעכבי TNFי(TNFi) השתתפו במחקר SPIRIT-P2 וחולקו באקראי ל-IXEQ4W,יIXEQ2W או אינבו למשך 24 שבועות של טיפול כפול סמיות. בניתוח פוסט-הוק זה נבחנו שיעור החולים במחקרי SPIRIT-P1 ו-P2 שהשיגו שיפור של 15% באובדן פריון העבודה ושיפור של 20% בתפקוד לקוי על פי מבחן WPAI-SHP במהלך תקופת הטיפול.

ב-SPIRIT-P1, בשבוע 24, 57.1% ו-55.8% מהחולים בקבוצת ה-IXEQ4W ו-ADAQ2W, בהתאמה, שהשיגו MCID לאובדן פריון בעבודה לעומת 25.6% מהחולים שטופלו באינבו. שיעור המטופלים שטופלו ב-ixekizumab ו-adalimumab שהשיגו MCID לתפקוד לקוי היה גבוה משמעותית (IXEQ4W: p<0.001; ADAQ2W: p = 0.001) בהשוואה לחולים שטופלו באינבו בשבוע 24. ב-SPIRIT-P2, חולים שטופלו בעבר ב-TNFi וכעת בקבוצת ה-IXEQ4W השיגו משמעותית יותר MCID בהשוואה לאינבו בשבוע 24 (p<0.001).

הטיפול ב-ixekizumab ו-adalimumab נקשר לשיפור משמעותי מבחינה קלינית במבחן WPAI-SHP בחולים ללא היסטוריה של טיפול ביולוגי בעבר וטיפול ב-TNFi בעבר עם PsA פעיל.

מקור: 

Tillett W. et al. (2020). Clin Exp Rheumatol. 38(6):1227-1230

נושאים קשורים:  מחקרים,  פריון בעבודה,  אדלימומאב,  איקסקיזומאב,  פסוריאזיס
תגובות