התחלואה מקורונה עלתה בעת האחרונה ואיתה גם העומס הרב על מערכת הבריאות. מספרים יש חשיבות תודעתית רבה. הדיווחים מונים מעל 1,000 חולים קשים. עם זאת, הגדרת חולה קשה בארץ אינה תואמת את זו של ארגון הבריאות העולמי ומבוססת בעיקר על קריטריון של רוויון חמצן 93% או פחות. נהיר לכל שחלק מהחולים המוגדרים באופן זה כקשים אינם קשים באמת, ועל כן המספר החשוב הוא מספר החולים המוגדרים קריטיים ומונשמים, וזה עומד על מאות בודדות, מספר שנושא עימו עומס רב אך יש ביכולת המערכת לטפל בו מבלי להגיע לקריסה.
מערכת הבריאות הוזנחה קשות על ידי הממשלה בעשור האחרון. התקינה היא משנת 1976, כוח האדם אינו מספיק והשחיקה, כפי שנמצאה בסקר השחיקה הגדול שערך משרד הבריאות ב-2017, עצומה. לשחיקת העובדים במערכת הבריאות, ובראשם הרופאים, מחיר עצום ברמה האישית, הנפשית והארגונית, והיא מעלה את הסיכון לטעויות בטיפול. שום התערבות מערכתית לא נעשתה מאז לתיקון המצב, המחמיר מדי חורף בחורפו.
בחורף הזה השתנה מהותית אופי העבודה במחלקות הפנימיות וברפואה הראשונית בקהילה אך העומס לא השתנה בהרבה. איכות הטיפול נפגעת לא רק השנה בשל הקורונה אלא נפגעת בכל חורף
לאחרונה "התבשרנו" על ידי חוקר מתחום מדעי המחשב כי השנה יש תמותה עודפת בגלל העומס - כך כותבים מי שנראה שלא מכירים איך נראות המחלקות והמרפאות בכל חורף.
הזקנה במסדרון, שסבלה מדי חורף מסיבוכי השפעת ונעלמה לה השנה למזלנו כי רב, הוחלפה השנה בזקנה חולת הקורונה בחדר המבודד, מוקפת בצוות עוטה חליפות חלל, שחוק ועייף.
בחורף הזה, אם כן, בשל מגיפת הקורונה, השתנה מהותית אופי העבודה במחלקות הפנימיות וברפואה הראשונית בקהילה אך העומס לא השתנה בהרבה. איכות הטיפול נפגעת לא רק השנה בשל הקורונה אלא נפגעת בכל חורף.
האם העומס על בתי החולים מצדיק הטלת סגר מלא על האוכלוסיה, בפרט כאשר מהספרות ידוע שסגר אינו מונע תחלואה ותמותה ממגיפה אלא רק דוחה אותה? האם תחזור הממשלה מעתה ואילך ותקבל החלטה על סגר מלא בכל חורף כדי למנוע עומס על מערכת הבריאות? את נזקי הסגרים בתחלואה הקולטרלית, בדיכאון, בחרדה, באיחור באבחון, ביציאה מאיזון, באלימות במשפחה ועוד, אנו, רופאי הקהילה, חווים מדי יום ביומו.
היחידות הלוחמות במערכה בקורונה מופקרות על ידי הממשלה אפילו בזמן מלחמה. היד, המשלמת מחד את העלות העצומה למשק של הסגרים, נותרת מאידך קפוצה כשמדובר בתקנים ובתקציבים למערכת הבריאות
במיוחד קשה לתפוס בעת הזאת איך היחידות הלוחמות במערכה בקורונה מופקרות על ידי הממשלה אפילו בזמן מלחמה. היד, המשלמת מחד את העלות העצומה למשק של הסגרים, נותרת מאידך קפוצה כשמדובר בתקנים ובתקציבים למערכת הבריאות. על משרדי הממשלה לדאוג שארגוני הבריאות יקבלו כל צרכם בעת הזאת, לדוגמה פיצוי מלא ומיידי על צמצום הפעילות הלא דחופה, הרווחית לבתי החולים, כדי שמנהלי בתי החולים יוכלו לקבל החלטה על צעד כזה, במידה שנדרש, מבלי לחשוש לתקציבו של המוסד שאותו הם מנהלים.
מעבר לתגבור הנחוץ בתקנים, בכוח אדם וביכולות טיפול נמרץ, יש בכל זאת צעדים שניתן לנקוט כבר עתה להקלת העומס, בחלקם באחריות המדינה ובחלקם באחריות בתי החולים וקופות החולים עצמן. המדובר בפתיחת צוארי בקבוק בתהליכי העבודה הקיימים, התורמים להגדלת העומס והשחיקה ללא צורך. אתן שלוש דוגמאות:
הקמת מערך אשפוז בית לחולי קורונה בינונים, באחריות משותפת של קופות החולים ובתי החולים. קופות החולים מוכנות זה מכבר למהלך של אשפוז בית ואף החלו בו הלכה למעשה עוד טרם פרוץ המגיפה. ניטור וטיפול בחולי קורונה בינוניים, דוגמת חולים עם סטורציה 90%-94% ללא קוצר נשימה משמעותי, יכול להינתן בבית בתנאים שייקבעו, ובכך להוריד את העומס האשפוזי. במאמר שנכתב בשיא הגל השני, כאשר העומס החל פוחת, קראתי להתארגן למהלך הזה בזמן כדי שנוכל לפגוש את הגל השלישי מוכנים יותר.
העברת חולי קורונה מאושפזים שעל פי בדיקות אינם מידבקים עוד, מטיפול מורכב במחלקות הקורונה לטיפול בחדרים נפרדים במחלקה פנימית רגילה על ידי צוות מחוסן תחת מיגון חלקי (מסיכה, משקף וכפפות ). מהלך זה יצמצם את הצורך במיטות/ מחלקות קורונה המעמיס מאוד על בית החולים והצוותים.
ביטול הצורך בקבלה ושחרור על ידי רופא לכל חולה קורונה קל בקהילה. מרבית החולים בקהילה הם אסימפטומטיים או עם סימני מחלה קלים ואין הצדקה לדרישה המכבידה הזו של משרד הבריאות, שהגיעה הזמן לבטלה.
מעבר לתגבור ההכרחי, בחינה מחדש של תהליכי עבודה עשויה להפחית עומסים שהעמסנו על עצמנו מבלי משים במו ידינו. שחרור מקבעונות חשיבתיים, חשיבה יצירתית ולקיחת סיכונים מחושבים הם מצרכים חיוניים בעתות משבר.