שבץ מוחי המורגי

מניעה של פקקת ורידית במטופלים עם שבץ מוחי המורגי

מחקר זה מצא שהשימוש בתרופות נוגדות קרישה היה בטוח לשימוש במטופלים עם שבץ המורגי

26.11.2020, 17:42
"יש לפעול להקמת יחידות שבץ ייעודיות ולהכשרת כוח אדם מיומן לטיפול במקרי שבץ". צילום: אילוסטרציה

בניסוי אקראי זה הושוו טיפולים סטנדרטיים, המשמשים כיום למניעת פקקת ורידית במטופלים עם דימום תוך מוחי (ICH), לאנוקספארין (enoxaparin).

מתן אנוקספארין (0.4 מ"ג ביום למשך 10 ימים) התחיל 72 שעות לאחר ה-ICH. התוצא העיקרי שנבדק היה פקקת ורידים עמוקה (VTE) סימפטומטית או אסימפטומטית שהוערכה על ידי אולטרסאונד בסוף הטיפול במחקר. כמו כן הוערכה הבטיחות של אנוקספארין. בנוסף, הכלילו את תוצאות מחקר זה במטא-אנליזה של כל המחקרים הרלוונטיים המשווים נוגדי קרישה עם טיפולים סטנדרטיים או אינבו.

המחקר הופסק טרם סיומו לאחר אקראיות של 73 מטופלים, בגלל שיעור גיוס הנמוך. השכיחות של VTE כלשהו לאחר 10 ימים הייתה 15.8% בקבוצת אנוקספארין ו-20.0% בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים 0.79; רווח בר-סמך 95%, 0.29-2.12). 2.6% במטופלים עם אנוקספארין ו-8.6% עם הטיפול הסטנדרטי סבלו מדימומים חמורים (יחס סיכויים 0.31; רווח בר-סמך 95%, 0.03-2.82). כאשר תוצאות אלו נכללו במטא-אנליזה עם תוצאות המחקרים הנוספים שנבחרו (4,609 מטופלים מ-194 ממחקרים אקראיים), נוגדי קרישה נקשרו להפחתה לא משמעותית בכל הסוגים של VTE (יחס סיכויים 0.81; רווח בר-סמך 95%, 0.43-1.51), בתסחיף (יחס סיכויים 0.53; רווח בר-סמך 95%, 0.17-1.6), ותמותה (יחס סיכויים 0.85 רווח בר-סמך 95%, 0.64-1.12) ללא עלייה בהגדלת הדימום (יחס סיכויים 0.97; רווח בר-סמך 95%, 0.31-3.04).

במטופלים עם ICH חריף, השימוש בתרופות נוגדות קרישה למניעת VTE היה בטוח אך רמת הראיות הכוללת הייתה נמוכה עקב המספר הנמוך של מטופלים שנכללו בניסויים הקליניים האקראיים.

מקור: 

Paciaroni M. Et al. (2020) European Neurology: published online

נושאים קשורים:  שבץ מוחי המורגי,  פקקת ורידית,  קרישיות יתר,  נוגדי קרישה,  מחקרים
תגובות