גרד הוא תסמין נפוץ של פסוריאזיס, אשר משפיע באופן שלילי על איכות החיים. עם זאת, הטיפול בנגעים העוריים במחלה אינו מספק הקלה באופן עקבי לטיפול בגרד הפסוריאטי.
עוד בעניין דומה
זהו מחקר קליני אקראי בשלב 2, אשר מטרתו הייתה לבחון את השפעות התרופה Serlopitant – אנטגוניסט לרצפטור נוירוקינין 1, אשר ניתן באופן פומי פעם אחת ביום – לטיפול בגרד פסוריאטי.
204 מטופלים חולקו באופן אקראי לקבלת 5 מ"ג serlopitant או פלצבו, באופן יומיומי למשך 8 שבועות. המבוגרים שנמצאו מתאימים למחקר סבלו מפלאק פסוריאזיס (פסוריאזיס וולגריס) במשך לפחות 6 חודשים, עם פלאקים אשר כיסו 10% או פחות משטח גופם, גרד שנמשך לפחות 4 שבועות וציון WI-NRSי(worst itch numeric rating scale) של 7 ומעלה, בעת הסינון ההתחלתי.
המשתתפים (מתוכם 54.2% נשים) היו בגיל ממוצע של 47.5 שנים ו-85.2% מהם היו לבנים. ממוצעי ציוני ה-WI-NRS הבסיסיים היו 8.3 עבור serlopitant ו-8.1 עבור פלצבו. תגובה של עליה ב-4 נקודות בציון ה-WI-NRS כעבור 8 שבועות (אשר הוגדרה כתוצא הראשי) נמצאה בשיעור של 33% בקרב אלו שקיבלו serlopitant לעומת 21.1% בקרב אלו שקיבלו פלצבו (p=0.028). כעבור 4 שבועות, השיעורים היו 20.8% עבור serlopitant לעומת 11.5% עבור פלצבו (p=0.039). תופעות לוואי שקשורות לטיפול דווחו ב-4.9% מהמטופלים שקיבלו serlopitant וב-4.0% מהמטופלים שקיבלו פלצבו.
מגבלות המחקר העיקריות היו מדגם אוכלוסית מחקר קטן ואי-הכללת מטופלים עם פסוריאזיס חמור.
החוקרים הסיקו כי serlopitant הפחית גרד המקושר לפסוריאזיס בחומרה קלה עד בינונית, דבר אשר תומך בניסיון להמשיך ולפתח את התרופה לטיפול באוכלוסית מטופלים זו.
מקור:
David M. Pariser et. al (2020) J Am Acad Dermatol. DOI:https://doi.org/10.1016/j.jaad.2020.01.056
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
