קורונה בישראל

52% מהרופאים חששו שידביקו את משפחותיהם בקורונה

פרופ' דורון גוטהלף, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ב"שיבא", מציג את ממצאי מחקרו וסבור: "כדי להוריד החרדה יש להפחית את שעות העבודה של הרופאים"

צוות רפואי מ"שיבא" מקבל את נוסעי הספינה פרינסס דיימונד במתקן הבידוד. צילום ארכיון: אבשלום ששוני/ פלאש 90

52.8% מהרופאים דיווחו על חרדה מפני האפשרות שידביקו את בני משפחותיהם בקורונה לעומת 20.9% שדיווחו על חרדה שהם עצמם יחלו. כך עולה ממחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא בתל השומר במהלך הגל הראשון של מגיפת הקורונה. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי ADAA.

עוד עולה מהמחקר כי 63.4% מהרופאים דיווחו כי הם מגיעים לעבודה כיוון שהם חשים תחושת שליחות ו-13.9% בלבד הרגישו כי הם מוגנים על ידי מערכת הבריאות. זאת ועוד, רופאים עם חוסן נפשי נמוך, היו בסיכון גדול פי ארבעה לחוות חרדה, בהשוואה לרופאים עם חוסן נפשי גבוה.

המחקר כלל את יותר מאלף רופאי ההסתדרות הרפואית מרחבי הארץ, התמחויות שונות, חלק טיפלו בקורונה וחלק לא. במסגרת המחקר מילאו 1,106 רופאים ורופאות בגילים 88-25 ומהתמחויות שונות סקר אנונימי בין 19 במארס ל-22 במארס, אז הגיע הגל הראשון של הקורונה בישראל לשיא עם עליית מספר החולים מ-153 ל-246.

פרופ' דורון גוטהלף, החוקר הראשי, פסיכיאטר ומנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ב"שיבא", מסר: "מחקרים קודמים הצביעו על כך שחרדה עלולה להפריע לתפקודם של הרופאים, להשפיע על יכולת קבלת ההחלטות שלהם ואף להיות בעלת השפעה לטווח הארוך על רווחתם.

"מחקרים שנערכו במהלך משבר הבריאות העולמי הקודם, עם פרוץ הסארס, האבולה ושפעת החזירים, הראו כי יש מספר גורמים הקשורים למצוקה פסיכולוגית מוגברת בקרב עובדי שירותי הבריאות ושאותם הערכנו במחקר הנוכחי: חשש מפני הדבקת בני משפחה וחברים, אי ודאות לגבי ההשלכות הבריאותיות של המחלה, תחושת סיכון עצמי, חיים עם ילדים, שהייה בהסגר, סטיגמציה ובידוד חברתי".

במסגרת המחקר נבדק גם חוסנם הנפשי של הרופאים כגורם המגן מפני מצוקה ומתחושות של מתח וחרדה. בין השאר, נמצא שרופאים עם חוסן נפשי נמוך לעומת רופאים עם חוסן נפשי גבוה היו בסיכון גבוה פי ארבעה לדווח על גורמים כמו תשישות נפשית, קשיי שינה, חרדה מפני זיהום, חרדה מהדבקת המשפחה ותחושה של הגעה לעבודה רק כי אין ברירה – כגורמים שמעוררים בהם חרדה. כמו כן, נמצא קשר ברור בין תחושת שליחות לחוסן נפשי גבוה ובין חוסר מידע או ידע בנושא הגנה מפני הנגיף לחוסן נפשי נמוך.

ד"ר רז גרוס, חוקר ראשי-שותף, פסיכיאטר בכיר ומנהל תכנית ההוראה וההתמחות במערך הפסיכיאטרי ב"שיבא", הסביר: "הממצא החשוב בעינינו הוא שרופאים שקיבלו ניקוד גבוה יותר בשאלון על חוסן נפשי דיווחו על פחות חרדה. אנחנו ממליצים לבתי חולים וארגוני בריאות לוודא שהרופאים והצוותים מקבלים מידע ברור ומקיף בנושאי מיגון ומניעה והגנה על בני המשפחה ולהטמיע תוכניות או סדנאות להגברת החוסן הנפשי, כפי שעושים למשל למורים ביישובי קו עימות".

ד"ר מריאלה מושבה, יוזמת המחקר, מומחית בפסיכיאטריה מבוגרים ומתמחה בפסיכיאטריה של הילד והמתגבר בשיבא", הוסיפה: "בשל החשש מהדבקת בני משפחותיהם, אנו מעריכים כי הצוותים הרפואיים נמנעו ממגע קרוב עם בני המשפחה - דבר שעלול להגביר את תחושת הבדידות והעומס הנפשי שהם חווים. לצד זאת, הממצא לפיו כשני שליש מהצוותים הרפואיים דיווחו כי הם עובדים מתוך תחושת שליחות מחזק את הצורך בעידוד הצוותים והגברת המורל".

לדברי פרופ' גוטהלף, "כדי להוריד את רמות החרדה בקרב הצוותים הרפואיים יש להפחית את מספר שעות העבודה, לוודא כי המטפלים זוכים למספיק שעות שינה ולסייע בפתרון בעיות כמו נדודי שינה. בנוסף, יש לבצע פעולות הסברה תכופות ומקיפות יותר בקרב הרופאים. בשל הקשר בין תחושת השליחות שעליה דיווחו הרופאים לרמת החוסן שלהם, יש לחזק אותה תחושת הנעה למשימה שחשים רוב הרופאים, וזאת על ידי תקשורת קבועה ותכופה בינם לבין מנהליהם".

נושאים קשורים:  מחקר,  בית החולים שיבא,  חרדה,  צוותים רפואיים,  פרופ' דורון גוטהלף,  ד"ר מריאלה מושבה,  קורונה,  מגיפת הקורונה
תגובות