קורונה בישראל

מנהלי המלר"דים לאדלשטיין: "הצוותים בבידוד - מחסור בכוח אדם בחדרי המיון"

במהלך המשבר הופנו כ-200 רופאים ב"תקני קורונה" לבתי החולים אך רק פחות מ-10% הופנו למחלקות לרפואה דחופה - למרבית חדרי המיון בישראל לא ניתנה שום תוספת תקינה

פינוי חולה קורונה למיון בית חולים. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

מנהלי המחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים בישראל פנו הבוקר (ד') בבקשה דחופה לשר הבריאות יולי אדלשטיין ודרשו תוספת תקינה ייעודית ("צבועה") למלר"דים - רפואית וסיעודית.

מנהלי המיון התריעו במכתבם לשר על מצוקה גוברת של המחלקות לרפואה דחופה העומדות בחזית המלחמה הרפואית בקורונה. "מאז תחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל, מערך המחלקות לרפואה דחופה עומד בחזית הטיפול הרפואי הציבורי", כתבו. "הצוותים המקצועיים פועלים במקצועיות ובמסירות מול האתגר, לרבות יצירת מסלולים ייעודיים למטופלים חשודים/ מאומתים לקורונה. אנו נושאים בגאווה בעול האחריות הלאומית של הסינון והטיפול הראשוני של מרבית החולים הפוקדים את שערי בתי החולים בישראל".

מנהלי המיון ציינו כי עוד טרם משבר הקורונה, חדרי המיון סבלו מזמני המתנה ארוכים, מספר מקרי האלימות הרב ביותר ושחיקת הצוות הגבוהה ביותר בישראל. "במהלך השנים האחרונות הקמנו קול זעקה מעל כל במה ובוועדות לקידום המלר"דים בכל הנוגע להעדר משאבים, ביניהם תת תקינה של צוותים והעדר איוש מתאים לעבודה במתאר הדחוף. זעקתנו הרמה נשמעה שוב ושוב אך נענתה בקול ענות חלושה מלווה בהצהרת כוונות והלכה למעשה מעט החלטות או מעשים", כתבו המנהלים.

לדבריהם, המשבר הבריאותי הנוכחי פגש מלכתחילה מערך רפואה דחופה רזה אשר מיצה את סף יכולת הקיבולת ופועל בחוסר התאמת משאבים ובאי ספיקה.

"נכון לימים אלו אנו עומדים בפני אתגר משולב של עומס הנובע מהמשך מתן מענה רפואי שגרתי ובמקביל עלייה במספר הפונים בהקשר של מחלת הקורונה. הדבר מחייב הכשרה ופתיחת אתרים נוספים יעודים למטופלים מאומתים וחשודים, שינוי שיטות עבודה ויצירת גמישות תפעולית בהתאם לתחלואה, עיכוב האבחון והטיפול בשל נטל ההגבלות וההתאמות המתבקשות על פי הנחיות אפידמיולוגיות ומניעת זיהומים. בנוסף לאמור, קיים אתגר ממשי ומתמשך של יציאת צוותים לבידוד בשל חשיפות במסגרת הטיפול".

מנהלים המלר"דים טוענים כי במהלך המשבר הופנו כ-200 רופאים ("תקני קורונה") לבתי החולים אך לפי סקר שערכו, רק פחות מ-10% הופנו למחלקות לרפואה דחופה, כאשר למרבית חדרי המיון בישראל לא ניתנה שום תוספת תקינה.

המנהלים קראו לשר הבריאות לפעול בדחיפות לתוספת תקינה דחופה ייעודית ("צבועה") למלר"דים - רפואית וסיעודית וכן להתיר למנהלי המלר"דים להפעיל  הרופאים האורגניים לפי שיקול דעתם וצורכי המלר"ד 24/7 ולא על פי שיטת התורנויות הקשיחה בת 24 שעות המתאימה למחלקות אשפוז. זאת, על מנת לאפשר נוכחות מומחים ומתמחים ברפואה דחופה סביב כל שעות היממה לטובת ניהול אתרים אלה. "כפועל יוצא מכך", הם מציינים כי "יהיה צורך לשנות את שיטת התגמול להתאמת השכר למשמרות".

נושאים קשורים:  מלר"ד,  יולי אדלשטיין,  שר הבריאות,  מחסור בכוח אדם,  חדרי מיון,  קורונה
תגובות
אנונימי/ת
09.07.2020, 12:54

בין שאר גורמים המצוקה במלר"ד נובעת מכך שמדובר במקצוע חדש יחסית בישראל. עדיין לא גובשו נוהלי עבודה מול המחלקות השונות. מה מותר ואסור על פי המיומנות למתמחה מלר"ד (ביצוע על קול לשם ניהול המקרה וחתימה על התוצאות ), פעולות כירורוגיות כמו הכנסת נקז חזה וכדומה. חובת התייעצות ודווח למומחה מהמחלקה הספציפית הנוגעת בדבר קביעת דחיפות ברור רפואי מחוץ לבית החולים ועוד ועוד
כלומר עד לגיבוש נוהלי עבודה משותפת בכל מרכז רפואי אי הסדר, ביצוע בדיקות לא מתאימות, המתנה למומחים (בדרך כלל מתמחה ) מהמחלקה, בזבוז הזמן והמשאבים יגרמו לעומס האוביקטיבי בחדרי המיון