להילחם בשפעת דרך חיסון הילדים

החל מסוף 2013 הפכה בריטניה למדינה הראשונה בעולם שבה מחסנים ילדים בבתי הספר בחיסון בתרסיס-אף כחלק מתוכנית חיסוני השגרה הממשלתית. ההחלטה למקד את מאמצי החיסון דווקא באוכלוסיית הילדים בין גילאי 2-17 מייצגת שינוי מהותי באסטרטגיה למניעת שפעת, שעד כה הגנה ישירות על קבוצות האוכלוסייה בסיכון גבוה לסיבוכים מהמחלה בשל מערכת חיסון חלשה, כמון קשישים, אלו הסובלים ממחלות כרוניות, תינוקות וילדים צעירים. אסטרטגיה זו לא היתה אפקטיבית דיה, שכן נדרשו אחוזי התחסנות גבוהים מאוד בקרב קבוצות אלו והיה קשה להגיע אליהן כיוון שהחיסון היה וולונטרי ולא כולם בחרו להתחסן. לכן, מלבד בקרב אלה שהתחסנו, המחלה היתה עדיין נפוצה ואף הובילה לסיבוכים ואשפוזים.

"ככל שיותר ילדים יהיו מחוסנים כך הנגיף יופץ פחות... הדרך החדשה היא להגן באמצעות הילדים על שאר האוכלוסייה"

הגישה החדשה שמובילה בריטניה, שבה נכנס חיסון תרסיס-אף לחיסוני השגרה, מנסה ליצור דרך שבה יהיה קל יותר להגיע לכלל הילדים ולחסנם. זאת כדי להגן עליהם ישירות, אך גם כדי להגן באמצעותם על שאר האוכלוסייה, ובעיקר על אלה שנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים ולמוות. ככל שיותר ילדים יהיו מחוסנים כך הנגיף יופץ פחות. סביר להניח שאם הילדים יהיו מחוסנים הם לא יחלו ולא ידביקו את שאר בני המשפחה, ובהם ההורים והסבים.

הילדים הם הקבוצה הקריטית באוכלוסייה שצריכה לקבל את החיסון. הם נדבקים בקלות כיוון שהם חשופים יותר לתחלואה בקבוצות גדולות בגני הילדים ובבתי הספר. כאשר ילד חולה בשפעת הוא מפיץ כמות גדולה יותר של הנגיף ולמשך זמן ארוך יותר לעומת מבוגר, כיוון שמערכת החיסון שלו חלשה יותר ופחות מנוסה בהכחדת וירוסים. בנוסף, הטיפול בילד חולה יוצר כמובן קירבה פיזית גדולה יותר וחשיפה מוגברת לנגיף, ולכן הסיכוי להדבקה בקירבתו גבוה יותר.

המטרה העיקרית של החיסונים היא לעצור את ההפצה של הנגיף. מה שהפך אסטרטגיה זו לישימה הוא השילוב בין שני גורמים עיקריים: אחד, הערכות וחישובים מתוך שני מודלים הנקראים "תועלת קלינית" ו"עלות תועלת כלכלית", שפורסמו בכתב העת Vaccine ב-2012 והראו שעלות תוכנית החיסונים בתרסיס-אף נמוכה יותר מהעלות שיוצרת התחלואה בשפעת במערכת הבריאות; והגורם השני: החיסון בתרסיס-אף. נמצא שהוא יעיל יותר כיוון שהוא מכיל וירוס חי-מוחלש, בניגוד לזריקה שבה הווירוס מומת, ולכן מחקה טוב יותר את התנהגות הווירוס האמיתי. הווירוס החי-מוחלש מכיל את כל מעטפת הנגיף ולגוף יש הרבה יותר דרכים לזהותו כגוף זר מבלי לגרום למחלה בדרך כלל בשל החלשה גנטית מתקדמת שעבר. החיסון המומת לעומת זאת מכיל רק שברי חלבונים מתוך הווירוס, שהגוף מזהה כאנטיגנים – חומרים חיצוניים שיש להילחם בהם. בנוסף, כיוון שהוא ניתן דרך האף הוא מפעיל את הקרום הרירי (מוקוזה) שבו – חלק ממערכת החיסון שמגן על הגוף מנזקיהם של מיקרואורגניזמים פתוגניים שחודרים לגוף - המנתב אותם החוצה. זאת, לעומת החיסון בזריקה שלא מפעיל את מערכת החיסון בדרכי הנשימה.

מחקרים מצאו שהחיסון בתרסיס-אף יעיל ב-50% יותר בקרב ילדים ומתקבל בצורה טובה יותר על ידיהם כיוון שהוא לא כולל דקירה. תוכנית החיסונים בבריטניה מתבססת על נתון זה ועל כך שהילדים הם אלה שמדביקים את המבוגרים. עם תחילת התוכנית, בעקבות המודל "תועלת קלינית", העריך שר הבריאות הבריטי שכבר בכיסוי חיסוני של 30% מהילדים יוכלו להימנע 11,000 מקרים של אשפוז בשל סיבוכי המחלה ו-2,000 מקרי מוות בקרב מבוגרים.

"היעד הראשון היה חיסון קבוצת הילדים בני השנתיים-שלוש, כיוון שהם אלו שנדבקים במהירות הגבוהה ביותר בגנים ובמעונות הצפופים"

תוכנית החיסונים מפני נגיף השפעת מתמודדת עם אתגר משמעותי שאינו קיים בתוכניות חיסון אחרות הניתנות בשגרה. זאת, מכיוון שמדובר בחיסון עונתי שצריך לקבלו בזמן מצומצם ומוגדר - השפעת מתפרצת בעיקר בחורף ולוקח לגוף זמן לפתח נוגדנים ברמה מספקת. בנוסף, החזרה על החיסון מדי שנה דורשת היערכות תפעולית מוגברת בבתי הספר ובגני הילדים, אך כבר עם תחילת התוכנית ניתן לראות שהדבר אפשרי.

יישום התוכנית החל בספטמבר-אוקטובר כפיילוט. היעד הראשון היה חיסון קבוצת הילדים בני השנתיים-שלוש, כיוון שהם אלו שנדבקים במהירות הגבוהה ביותר בגנים ובמעונות הצפופים ומועדים לסיבוכים מפאת גילם, ומתחת לגיל זה אסור לתת חיסון בתרסיס-אף בשל סיכון לצפצופים בנשימה הנוצרים כאשר זרימת האוויר חסומה באחת או יותר מדרכי הנשימה. הנתונים מראים שהכיסוי החיסוני של הגילים הללו עומד בימים אלה על 36%, וההערכות של מינהלת תוכנית החיסונים הן שיגיע ל-60%-50% השנה – כיסוי אופטימלי להגנת כלל האוכלוסייה לפי המודלים שפורסמו ב-Vaccine.

קולם של המתנגדים לחיסון השפעת עדיין נשמע כיוון שהמחלה לא מוגרה. הטענות הנשמעות הן שהחיסון לא יעיל מספיק מפני שזני הנגיף משתנים משנה לשנה והרכב החיסון, שקובע ארגון הבריאות העולמי, לא תמיד מותאם להם בהצלחה. לכן גם הוא משתנה מדי שנה וכולל את זני השפעת שצפויים לאפיין את המחלה באותה שנה.

אנו משערים כי תרסיס האף שיינתן מדי שנה יעודד את ההיענות לתוכנית החיסונים ויגביר את הסיכוי להגנה מהמחלה. ברגע שנגיע לאחוז כיסוי משמעותי, סביר להניח שנראה הפחתה בתחלואה. גם ישראל משקיעה רבות ברפואה מונעת בתחום, אך נתונים שנדונו בכנס השנתי של האיגוד לרפואת ילדים בדצמבר הראו כי שיעור החיסון מגיל שישה חודשים עד 18 עומד רק על 17.1%. אם ההיענות לתוכנית בבריטניה תהיה מספקת ותפחית את התחלואה, ההערכה היא שבשנים הקרובות מדינות נוספות ילכו בעקבותיה במלחמתן בשפעת, ויצליחו להעלות את הכיסוי החיסוני.

* המאמר, המבוסס על הרצאה שניתנה בכנס השנתי של האיגוד לרפואת ילדים, פורסם לראשונה ב"הארץ"